שוב מתחילה עוד שנה, זמן מצוין להחלטות חשובות. השנה נסגור את כל הפינות ונקשור את כל הקצוות. בשנה זו אהיה אדם בוגר ומכיל, ואשמח בחלקי בכל בוקר מחדש. השנה היא הזמן בו אלקט ירקות אורגניים, איתם אכין ארוחה טריה מדי יום ולאחר מכן אבצע התעמלות ואכתוב לבלוג לפחות בכל שבוע שני.
ובכן, כנראה שגם השנה נסתפק בפחות מזה. בתור התחלה הגיע הזמן לנקות קצת את האבק מהבלוג, ולחזור קצת לבשל בטעם וקצת לכתוב בטעם.
אז נתחיל עם ממרח טבעוני קל ופשוט, שכולו מצוינות תזונתית, שנועד לפתור את בעיית ה'מה לשים בסנדויץ" הידועה לשמצה בקרב טבעונים וטבעונים-חובבים (וחובבי טבעונים).
תמיד הייתי קוראת מתכונים לממרחים ביתיים ופוסלת על הסף בגלל שחשבתי שדורשים יותר מדי עבודה, וכלי מטבח מתוחכמים ויקרים. אבל אז גיליתי שבאמת אין צורך בפוד פרוססור, הדורש תקציב גדול ומטבח גדול, ולרוב הדברים אפשר להסתפק בדרך כלל בבלנדר מוט ובלנדר רגיל סטנדרטיים לחלוטין ובמחיר דו ספרתי, ולקבל תוצאות טעימות.
קיצור דרך קטן – המתכון דורש כוס עדשים מבושלות, שווה ערך ל-1/3 כוס עדשים יבשות. לדעתי עדיף להכין כמות גדולה יותר של עדשים, כוס עדשים יבשות על 2 כוסות מים, ואת היתרה להוסיף למרק או סלט או פשוט להקפיא לשימוש עתידי.
ממרח עדשים (350 גרם, הערך התזונתי מחושב לפי מנה של 2 כפות)
מצרכים:
1 בצל מאודה (אפשר להשתמש גם בחצי בצל קלוי בתנור, כמו פה)
1 כף שמן זית
1 כוס עדשים ירוקות/ חומות מבושלות
1/4 כוס פקאנים קצוצים
1 כף טחינה גולמית
1 כף מיץ לימון
מלח ופלפל
הכנה:
אם יש עדשים מבושלות, מאדים את הבצל עם שמן במחבת עד שזהוב (או כאמור בצל צלוי). מכניסים את כל החומרים לבלנדר ומפעילים עד שנוצר ממרח עם כמה שפחות גושישים. מעבירים לצנצנת סגורה למקרר, אפשר לשמור 3-5 ימים, לא יותר.
אם אין:
- מחממים שמן זית בסיר, מוסיפים את הבצל הקצוץ ומאדים עד ששקוף.
- שוטפים 1/3 כוס עדשים, מוסיפים לבצל ומערבבים קצת. מוסיפים לסיר עוד כוס וחצי מים ומביאים לרתיחה. מבשלים במשך כחצי שעה, העדשים צריכות להיות רכות.
- טוחנים בבלנדר רגיל עם פקאנים קצוצים גס, 1 כף מיץ לימון. אם הבלנדר ממש חלשלוש אפשר להוסיף את הטחינה אחר כך.
- מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם.
- מורחים על הלחם וחשים שהולכת להיות שנה טובה ומועילה.
|
|||||||||||||||
 © אנלייזר למתכוןעלולה להיות סטייה בנתונים.
|
מתכונים של דיאטנית 
אני מכינה גירסה דומה "רטובה" יותר , מארגנת בצלחת עם ירקות וירוקים וקוראת לזה חומוס עדשים. (לצערי זה החומוס היחיד שהבנות מוכנות לאכול, אך מה לי כי אלין…)
במכולות הדרוזיות אני קונה עדשים כתומות מלאות, זאת אומרת עדיין בקליפתן החומה, ולדעתי הן נותנות את הממרח הקל ביותר, שלא חייבים לישון אחריו… 🙂